שבעה שירים מאת המשורר צ'רלס סימיק, בתרגום ערן צלגוב
שפת אם
זוֹ הָאַחַת שֶׁבָּהּ הַקַּצָּב עוֹטֵף בִּנְיָר עִתּוֹן וְזוֹרֵק עַל הַמֹּאזְנַיִם הַחֲלוּדִים לִפְנֵי שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ הַבַּיְתָה
שָׁם הַחֲתוּלָה הַשְּׁחוֹרָה תְּנַתֵּר מֵעַל הַתַּנּוּר הַקַּר מְלַקֶּקֶת שְׂפָמָהּ לְשֵׁמַע שְׁמָהּ.
אבטיחים
בּוּדְהוֹת יְרֻקִּים עַל דּוּכָן הַפֵּרוֹת. אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים אֶת הַחִיּוּךְ וְיוֹרְקִים אֶת הַשִּׁנַּיִם.
אימפריה של חלומות
בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֵפֶר חֲלוֹמוֹתַי שׂוֹרֵר עֶרֶב נִצְחִי בְּאֶרֶץ כְּבוּשָׁה. שָׁעָה לִפְנֵי הָעוֹצֵר. בְּעִיר סְפָר קְטַנָּה. הַבָּתִּים כֻּלָּם חֲשׁוּכִים. חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה נֻפְּצוּ.
אֲנִי בְּפִנַּת רְחוֹב בָּהּ עָדִיף שֶׁלֹּא אֶהְיֶה. לְבַד וּלְלֹא מְעִיל הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ כֶּלֶב שָׁחֹר שֶׁיַּעֲנֶה לִשְׁרִיקָתִי. יֵשׁ לִי מַסֵּכַת לֵיל־כָּל־הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֲנִי פּוֹחֵד לִלְבֹּשׁ.
להסביר דברים אחדים
כָּל תּוֹלַעַת הִיא קְדוֹשָׁה מְעֻנָּה, כָּל דְּרוֹר נִדּוֹן לְאִי־צֶדֶק, אָמַרְתִּי לַחֲתוּלָה שֶׁלִּי כֵּיוָן שֶׁמִּלְּבַדָּהּ לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ.
יוֹרֵד גֶּשֶׁם. לַמְרוֹת צִבְאוֹתֵיהֶן הָעֲצוּמִים מָה יְכוֹלוֹת הַנְּמָלִים לַעֲשׂוֹת? וְהַמַּקָּק שֶׁעַל הַקִּיר כְּמוֹ מֶלְצַר בְּמִסְעָדָה רֵיקָה…
אֲנִי יוֹרֵד לַמַּרְתֵּף לְלַטֵּף אֶת הַחֻלְדָּה שֶׁנִּתְפְּסָה בַּמַּלְכֹּדֶת. וְאַתְּ צְפִי בַּשָּׁמַיִם אִם יִתְבַּהֵר, שִׂרְטִי אֶת הַדֶּלֶת.
מוזיקת לילה זעירה
שֶׁל קוֹלוֹת הַשְּׁכֵנִים וְשֶׁל כֵּלִים מְפֻנִּים מֵהַשֻּׁלְחָן בְּלֵילוֹת קַיִץ אֲרֻכִּים עִם הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים וַאֲנַחְנוּ יָשַׁבְנוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת הָאֲחוֹרִיּוֹת, מְעַשְּׁנִים וְלוֹגְמִים בִּירָה.
זֵכֶר הָרֶגַע הַהוּא, כֹּה מָתוֹק בַּתְּחִלָּה, שְׁנֵינוּ מְפַטְפְּטִים עַל כְּלוּם, עַד שֶׁהַכּוֹכָבִים הִשְׁתִּיקוּ אוֹתָנוּ. הִתְקָרַבְנוּ וְנֶאֱחַזְנוּ זֶה בְּזוֹ בְּחָזְקָה כְּמוֹ הָיִינוּ בְּסַכָּנָה פִּתְאוֹמִית.
בַּפַּעַם הַהִיא לֹא זִהִיתִי אֶת קוֹלֵךְ, אוֹ לֹא הֵעַזְתִּי לְהַבִּיט בְּפָנַיִךְ כְּשֶׁסִּפַּרְתְּ עַל נְסִבּוֹת לֵדָתֵנוּ לְלֹא כָּל סִבָּה. לֹא הִצְלַחְתִּי לַחְשֹׁב עַל דָּבָר. הַמּוּזִיקָה נִסְתַּיְּמָה, הַלַּיְלָה קַר.
מסך טלוויזיה אפל
זֵכֶר הָרֹעַ שֶׁל יוֹם זֶה הוּא כְּמוֹ דּוּכַן בָּשָׂר מְכֻסֶּה זְבוּבִים. נְשָׁמָה פּוֹרַחַת מִבַּעַד לְחַלּוֹן פָּתוּחַ. הַלֵּב, גַּם הוּא, לָעוּס כְּמוֹ כַּדּוּר שֶׁל כֶּלֶב.
יֵשׁ מַגָּף מוּנָף מֵעַל כֻּלָּנוּ כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְלָדִים: מַגָּף צְבָאִי רָקוּעַ מַסְמְרִים שֶׁנְמָלִים מִתְרוֹצְצוֹת תַּחְתָּיו.
הוֹ קוֹרְדֶלְיָה, שְׁמִי הוּא לִיר. שְׁמִי הוּא פְּרִימוֹ לֵוִי. אֲנִי יוֹשֵׁב עֵירֹם בֵּין הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ לְמָסַךְ הַטֶּלֶוִיזְיָה הָאָפֵל, יָדַי וַחֲלָצַי רוֹחֲצִים בִּמְדוּרוֹת הָעֶרֶב.
בספרייה
יֵשׁ סֵפֶר בְּשֵׁם "מִלּוֹן הַמַּלְאָכִים." אִישׁ לֹא פָּתַח אוֹתוֹ כְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, אֲנִי יוֹדֵעַ, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁאֲנִי כֵּן – הַכְּרִיכָה חָרְקָה וְהַדַּפִּים הִתְפּוֹרְרוּ. שָׁם גִּלִּיתִי כִּי
הַמַּלְאָכִים הָיוּ פַּעַם רַבִּים כְּמוֹ מִינֵי הַזְּבוּבִים. הַשָּׁמַיִם בַּדִּמְדּוּמִים נִתְמַלְּאוּ בָּהֶם וְהָיִיתָ צָרִיךְ לְנַפְנֵף בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם כְּדֵי לְהַרְחִיקָם.
עַכְשָׁו הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים. הַסִּפְרִיָּה הִיא מָקוֹם שֶׁקֶט. מַלְאָכִים וֶאֱלֹהִים מִסְתּוֹפְפִים בִּסְפָרִים אֲפֵלִים וּסְגוּרִים. הַסּוֹד הַגָּדוֹל מֻנָּח עַל מַדָּף כָּלְשֶׁהוּ שֶׁגְּבֶרֶת ג'וֹנְס חוֹלֶפֶת לְיָדוֹ מִדֵּי יוֹם.
הִיא גְּבוֹהָה מְאֹד, לָכֵן הִיא מַקְפִּידָה לְהַטּוֹת אֶת רֹאשָׁהּ קַלּוֹת כְּמוֹ מַאֲזִינָה. הַסְּפָרִים לוֹחֲשִׁים. אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ דָּבָר, אֲבָל הִיא כֵּן.
» במדור "וּבְעִבְרִית" בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת ונדי קופ, בתרגומה של רעות בן יעקב
תגובות על כתבה זו