שירים מאת טרייסי סמית', בתרגום דורית ויסמן
פזמון
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל יָדֶיךָ בְּכָל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁחָלְפוּ לוֹמְדוֹת לְתַמְרֵן בְּעִפָּרוֹן אוֹ נֶאֱבָקוֹת לְהַדֵּק מְעִיל. הַיָּדַיִם שֶׁיָּשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶן בַּכִּתָּה, הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁכָּסַסְתָּ בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת. הַשְּׁלִיטָה הַגָּלְמָנִית בָּהּ הֵן שִׁיְּטוּ בַּאֲוִיר כְּשֶׁהֵן יָדְעוּ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶן מוּנָחוֹת רֵיקוֹת בַּלַּיְלָה, עַל הָאֶצְבָּעוֹת הַחוֹפְרוֹת בְּאַפְּךָ, אוֹ קְבוּרוֹת בִּמְעָרַת הָאֹזֶן. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵן עָשׂוּ בִּזְהִירוּת, בְּהִתְמַקְּדוּת, מְצַיְּתוֹת לַגַּחֲמָה הַפִּתְאֹמִית בְּיוֹתֵר. הַבּוּשׁוֹת שֶׁלָּהֶן. אֵיךְ הֵן נִכְשְׁלוּ. מָה הֵן לֹא תִּשְׁכַּחְנָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. אוֹ עַכְשָׁו. נָחוֹת עַל הַהֶגֶה אוֹ עַל קְצֵה בִּרְכְּךָ. אֲנִי מְנַסָּה לְהַחֲלִיט מָה הֵן חָשׁוֹת כְּשֶׁהֵן מִתְעוֹרְרוֹת וּמְגַלּוֹת שֶׁגּוּפִי קָרוֹב. לִפְנֵי הַנְּגִיעָה. הוֹדְפוֹת עַצְמָן מֵאֶדֶן הָרִקּוּד הַשָּׁקֵט שֶׁבֵּינֵינוּ.
כשדמותך הקטנה נפלה לתוכי הָיִיתִי שְׂרוּעָה כְּמוֹ פַּרְוָה שֶׁל חַיָּה גְּדוֹלָה עַל הַמִּטָּה: בֶּטֶן לְמַטָּה, רַגְלַיִם פְּשׁוּקוֹת לִרְוָחָה. זֶה הָיָה חֹרֶף. יוֹם עֲבוֹדָה. אָבִיךָ נִדְנֵד אֶת רַגְלָיו אֶל הָרִצְפָּה. הַיְלָדִים לְמַעֲלָה גָּרְרוּ מַשֶּׁהוּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב עַל גַּלְגַּלִים צוֹוְחִים. הָיִיתִי מְרֻקֶּנֶת, אַחֲרֵי שֶׁעָבְרָה בִּי רוּחַ, בְּכָל מָה שֶׁהִתְנַפַּח, הִסְתַּחְרֵר וְאָז נִשְׁבַּר לַיְלָה אַחַר לַיְלָה בְּאוֹתוֹ חֶדֶר. וַדַּאי הִסְתַּכַּלְתָּ לְמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁנִּרְאָה כְּנֶצַח, רוֹצֶה לִהְיוֹת מָה שֶׁחָלַף בֵּינֵינוּ כָּל הַזְּמַן כְּמוֹ אֵשׁ. רוֹצֶה מִשְׁקָל, מִשְׁתּוֹקֵק לַתְּשׁוּקָה, מֵת לְהִתְפָּרֵק לְבָשָׂר, אַשְׁמָה, הָאֶקְסְטָזָה הַקְּצָרָה שֶׁל הֱיוֹת. מֵחֲלוֹם עַל אֵיזֶה עוֹלָם הִתְפַּתַּלְתָּ לַחָפְשִׁי? מָה הִמְרִיא – וּמָה הֶעֱצִיב – כְּשֶׁמִּקַּדְתָּ אֶת רְצוֹנְךָ בַּכֵּן שֶׁל גּוּפִי הַחַי כָּל כָּךְ עַל הַמַּצָּעִים?
» במדור "וּבְעִבְרִית" בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת המשוררת הגרמנייה גונדולה שיפר
תגובות על כתבה זו