מרגש

חידון האהבה הגדול של הספרייה הלאומית!

סיפורה של אהבה לא ממומשת.

"למחר בעת הזאת נהיה יחד בביתנו. מה אחבקך, בתי היקרה, מה אנשקך רעיתי המתוקה!"

שושנה וייך-שחק, חוקרת חשובה בתחום הלאדינו, כותבת לנו על שלושה סוגי קינות נשים לתשעה באב

"אָנוֹכִי קְדֵשַׁת הַשָּׁמַיִם – אֵיכָה כֹּה קָרָה לִי? / הָיְתָה (עִירִי) לְמָקוֹם שֶׁבִּרְחוֹבוֹ הַקַּדָּר שׁוֹבֵר (אֶת כַּדָּיו) / לְמָקוֹם שֶׁבִּרְחוֹבוֹ הָאוֹמֶנֶת מֵהַסָּה אֶת שִׁירָתָהּ. / בְּגָדַי הֻפְשְׁטוּ מֵעָלַי עוֹד בְּטֶרֶם לְבַשְׁתִּים / עָנָף שָׂרַט אֶת רַגְלִי עוֹד בְּטֶרֶם כּוֹפַפְתִּיהָ לָלֶכֶת."

בסוף מלחמת העולם הראשונה נותרה ירושלים ענייה וחרבה. מאות מנשות היישוב היהודי נדחפו אל העיסוק בזנות. בעוד המנהיגות הגברית חיפשה אשמים, נשות העיר מצאו פתרונות ומיגרו את התופעה.

שבעים שנה לאחר פטירתה של אלזה לסקר-שילר בירושלים, הנה שני קטעים שכתבה על העיר שהייתה בעיניה עיר של חלום.

המכתבים האישיים של לוסי דרייפוס לבעלה אלפרד וההתכתבות הענפה שניהלה עם הרשויות חושפים את המאמצים האדירים שהשקיעה, ולא פחות חשוב מכך – את הפן האישי והמרגש של אחת הפרשיות האנטישמיות המוכרות ביותר בהיסטוריה.

מה עבר בראשו של חייל שנאלץ להילחם בעל כורחו במלחמת העולם הראשונה? כיצד הגיב כאשר התבקש לא לקחת בשבי את אויביו אלא פשוט להרוג אותם? הצצה ליומנו של החייל היהודי קרל קליין.

"אֲנִי מְנַסָּה לִכְתֹּב אֶת דַּרְכִּי הַחוּצָה"- גיא פרל כותב על 'קרקעית חיינו' מאת שרון אולדס, בתרגום חדש של שירה סתיו