וורשה של שנת 1922. שלושה חברים, כולם משוררי יידיש צעירים ופרועים, מחליטים להקים את ה"כאליאסטרע" (הכנופיה). הניסוי הספרותי הזה ימשוך אליו מעריצים נלהבים, מבקרים זועמים וקומיסר פולני אחד שהחליט לטפל ביד קשה בפתיחות משולחת הרסן שמצא בשיריהם
"פנינו לעבר שדה התעופה. היה זה בוקר יפה להפליא, יפה – אך זר: בוקר זר בארץ זרה"
איך עברנו את תקופת הצנע? בזכות הבורגול שארגון "הדסה" נאבק לייבא מארצות הברית
"אם יהיה בספר הזה כדי להעמיד את בעית הילדים העזובים על סדר יומנו – יהיה זה שכרו של המחבר"
