יותר ממאה שנים אחרי מותה של שרה אהרנסון אנו מפרסמים מכתב היסטורי ומרגש שבו מבשרת שרה גיבורת ניל"י לאחיה רבקה ואלכסנדר על מותו הטראגי של אהובה אבשלום פיינברג
חשיפה מארכיון גנזים: המכתב ששינה את גורל השירה העברית.
מכתב עצוב ומרגש של רחל חושף את תחושת הבדידות והנדודים בימים שלאחר גירושה מהקיבוץ בשל מחלתה הקשה.
"כל עוד עולה הבוקר, כל עוד נכתב הלוח, כל עוד הולך לו בן ואב בעקבותיו" – ומה עם הבנות? ומה עם האמהות?
אף פעם לא חשבתי על החומרים שלי במונחים של ארכיון ופתאום הזדמן לי לעשות סדר בחומרים: מחברות חלום, יומני שירה, התכתבויות ספרותיות, הקלטות, צילומים וכו', חומרים שהסתובבו והעלו אבק בכל מיני מגירות ומחסנים. נאלצתי לעיין בחומרים שמאז נכתבו לא קראתי בהם ושקעתי כולי במסע של 'אלה הם חייך'
"ויום אחד, כך אמר, כתב שיר בשבילי. שוב לא הייתי צריכה לנחש בין השורות מה נכתב עלי ובשבילי, הפעם זה היה גלוי, פתוח." על הבת ועל אביה שדיברו ביניהם בשירים
בעיר פדובה הוסמכה אמיליה מורפורגו לשחוט עופות על ידי רב העיר שהקפיד על קלה כחמורה. למרות שפוסקי הלכה רבים התירו לנשים לשחוט, בפועל קיימות עדויות על שוחטות בודדות בלבד לאורך ההיסטוריה היהודית.
