לא הרחק מביתו בירושלים, במרחק טיול אחר הצהריים של שבת, התגורר, בין כריכות עבות כרס, לא אחר מאשר "אדון עגנון". "אדון עגנון" ליווה את עמוס עוז כילד, כבוגר וכסופר. רשימה מיוחדת לזכרו של עמוס עוז
"בספרות, הנס מתבקש מעצם קיומו של האישי, החד־פעמי, כי רק אז האחד למיליון נראה פלאי באמת."
על מלאכת הכתיבה של הסופר חתן פרס נובל ועל מחברת מיוחדת שנתגלתה בספרייה ובה רשימות ששימשו בכתיבת הרומן הגדול שלו: "תמול שלשום"
התשובה לתעלומת יום הולדתו של עגנון אולי חבויה בסיפור "איברי משיח", שכתב ידו נמצא בארכיון הספרייה הלאומית
היום כמעט לכל אחד מאתנו יש טלפון חכם בכיס ומחשב פרטי בבית, אבל איך הכול התחיל?
קשה לנו לתפוס שאדם נענש על לא עוול בכפו אבל זה בדיוק מה שקורה לאנשים שברשימה השחורה שאף אחד לא מדבר עליהם: הממזרים
חוויית הגלות שאין לה שיעור. כן, גלות כמוה כחלום בלהות
"הקצינים עוד פעם בישיבה?" שאלתי וסקרתי את חמשת הכיסאות הריקים במשרד. "כן, עניינים. אומרים שיש התראות." "וואלה." "חזבאללה. זה יֵצֵא לתקשורת. אולי." "קוּל. שכבתי אתמול עם ערבי שקוראים לו חנה." סיפור מאת עידו פלד, פרסום ראשון בפרוזה
