מרגש

"אינסה קידשה את החיים ואהבה לחיות אותם. עם הקלנועית שלה היא גמאה את העיר, ויצאה בכל בוקר בחמש וחצי לעבודה בספרייה הלאומית, סיימה את הדוקטורט, השלימה תואר שני בארכיונאות וגידלה ילדים. היא חייה חיים שהיה שווה לחיות אותם"

כל כך הרבה תום, שמחה ואהבה לעולם נמצאים בשיריה הנפלאים של פניה ברגשטיין, אך רק מעטים יודעים כי הם נכתבו כשהייתה חולה ורתוקה למיטתה

את התרגום לפינוקיו לא הספיק המחנך העברי ישראל-אליהו הנדלזלץ להשלים. קוראיו הצעירים זכו לקרוא בשנת 1920 רק את שני הפרקים הראשונים על בובת העץ המפורסמת בעולם. עד שנרצח בידי הגרמנים עשה המחנך והמתרגם את כל מה שיכול היה לעשות כדי לקרב את בני הנעורים אל אהבת העברית והספרות.

לוי יצחק שניאורסון הוא לא השם הראשון שעולה בראשנו כשאנו שומעים את השם ניל"י, אך יומניו מספקים הצצה לפעילותו של ארגון הריגול העברי הראשון ביישוב

יותר ממאה שנים אחרי מותה של שרה אהרנסון אנו מפרסמים מכתב היסטורי ומרגש שבו מבשרת שרה גיבורת ניל"י לאחיה רבקה ואלכסנדר על מותו הטראגי של אהובה אבשלום פיינברג

נפטר שמואל מורה, מחבר "בגדד אהובתי, יהודי עיראק: זכרונות ותוגה" כשהוא שקוע בזכרונות הרוח הקלה של נהר החידקל ולחישת עצי הדקל.

גניבת הגבול בסתר, סרטיפיקטים ואישורים מזוייפים או נישואים פיקטיביים לנערות: המאבק של יהודי לוב להגיע ארצה לפני קום המדינה

יום אחד אחי הצעיר החזיק בול של ה"קרן הקיימת לישראל". בחשאי בלילה לקחתיו אני. בבוקר החזירו אליו. בחושך בלילה לקחתיו אני. ולקחנו והחזרנו ולקחנו והחזרנו פעמים הרבה ולא אמרנו דבר. יום אחד עליתי לארץ-ישראל. הבול נשאר אצל אחי. השיר נשאר שם.

"אני מרגישה שהשנים האלה של חיי הן שנות המתח הגבוה שתמיד אזכור אותן כיפות ביותר, אני מרגישה צורך למצות אותן עד תום, לחיות כל שעה שלהן. על "אסיף" השיר שנכתב לזכרה של תרצה רבינוביץ'

חשיפה מארכיון גנזים: המכתב ששינה את גורל השירה העברית.