ישראלי

"המסכים הרבועים כבו אחד־אחד. דממה השתררה בחדר העבודה של ג׳רלדין, שהשקיף אל הרחוב עטור העצים שכבר היה שרוי באפלה. היא סובבה את כיסא המחשב שלה ובהתה בדלת הכניסה. אף קול של טפיפות צעדים לא נשמע." סיפור קצר מאת יונתן שגיב

"אפיזודה אחר אפיזודה, בשירים ובקטעי פרוזה, נוצר אט־אט הפסיפס הפיזי והרגשי המורכב של האובדן: הלם, רִיק, מרי וייאוש, תהייה והתמודדות." צביה ליטבסקי על "הוא היה כאן, אני בטוחה בזה" מאת שי שניידר־אילת

"הצורך של הבן לכבד את האב מושך אותו אחורה, לופת ומייסר, אך גם קושר אותו לשורשיו, שורשים שהם למעשה ביתו האמיתי." ענת צור מהלאל כותבת על השבר והקינה בכתביו של פרויד במלאת 80 שנה לפטירתו

עם תחילת השנה החדשה, בואו להתחיל סיפור טוב עם המוסך! שלחו אלינו התחלות של סיפורים שנרצה להמשיך לקרוא. פרטים בפנים

אולריך שנפט היה חייל אס אס לשעבר שחיפש דרך להיטיב את מצבו אחרי מלחמת העולם השניה: אז הוא התחזה ליהודי והתגייס לצה"ל

וורשה של שנת 1922. שלושה חברים, כולם משוררי יידיש צעירים ופרועים, מחליטים להקים את ה"כאליאסטרע" (הכנופיה). הניסוי הספרותי הזה ימשוך אליו מעריצים נלהבים, מבקרים זועמים וקומיסר פולני אחד שהחליט לטפל ביד קשה בפתיחות משולחת הרסן שמצא בשיריהם

"פנינו לעבר שדה התעופה. היה זה בוקר יפה להפליא, יפה – אך זר: בוקר זר בארץ זרה"

חוברת נדירה שהכינה הקהילה הקובנית בשנת 1950 מספרת על החיים התוססים שהיו בה

החלוצות והחלוצים שהגיעו ארצה היו צריכים ללמוד מה לעשות עם המצרכים הזמינים במולדת החדשה

"הסופרמרקט ינשל אנשים ממקור פרנסתם" או "גן עדן לעקרת הבית"?