ישראלי

"'בנים לא רוקדים, עימאד, אתה לא חַ'דְרָה.' אבל הוא וחַ'דְרָה אחד. מה שהיא עושה הוא עושה: יורד ועולה אִתה להר הזבל בחצר, מוחא כפיים לריקוד שלה. הנה הם מנסים להדביק ביחד בקמח ומים את רגלי הבובה לגופה."

"מה קורה לקורא עוסק כמובן בהיקסמות מספר, המוליכה את הקורא לחזור אליו שוב ושוב, אל אותה עלילה, אל אותן דמויות, אבל גם בדחייה, בסירוב, באי-רצון או באי-יכולת לקרוא, שעלולים ללבוש ביטוי בניסיון להיפטר מן הטקסט, להשמיד אותו". מיכל בן-נפתלי על פתולוגיות של קריאה בעקבות ספרה של מירב רוט, "מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות"

חזרנו אל הרגע הקסום בשנת 1970 שבו "אהבתיה" סימן את שלמה ארצי כדבר הגדול הבא

שירים חדשים ותרגומים ראשונים לעברית, סיפור של אליס ביאלסקי על משפחה יהודית ביום מותו של סטאלין, מוטי פוגל ברשימה על אהבה, כנות וענווה שדרושות לביקורת טובה וסקר הגויאבות הספרותי הגדול

שירים חדשים מאת אורית נוימאיר פוטשניק, יהודית אוריה, טליה מירון כנעני ואבישי חורי

"קַשּׁוּב לִמְחִיאַת כַּף יָד אַחַת שֶׁל מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים" – גיא פרל על הספר 'בוא זמני' מאת גלעד מאירי

תרגומים לג'יימס הוק, מאנגלית, ולילנה פניילובה, מרוסית

"דרושה כנות שאינה מין אדולסנטיות של המבקר האומר אמת שאף אחד אחר לא מעז לומר, הילד החושף את עירומו של המלך. כנות היא קודם כל בחינה עצמית של הכותב, ביקורת עצמית לפני ביקורת חיצונית." מוטי פוגל על אהבה, כנות וענווה בכתיבת ביקורות. פרק שלישי מתוך סדרת רשימות על ביקורת ספרות וקריאה.

גויאבות בספר מגרות אתכם? מעוררות תיעוב? אדישות? בחרו את הטקסט שמבטא באופן הקולע ביותר את יחסכם לגויאבות והקליקו בתחתית העמוד

"על פניה של ראיסה זלגו דמעות ללא הרף והיא חזרה ואמרה: 'אם היו שואלים אותי מהו הדבר היקר לי מכל? בתי, כמובן. אך אם היו אומרים: הקריבי אותה והוא יקום לתחייה, הייתי מסכימה.' 'היית מקריבה אותי למען סטלין, אימא?' שאלה טניה."