ישראלי

"זה לא היה מקום טוב, ולא מקום רע. לא היה לנו אחר. לכן תמיד חיפשנו אחר. העיר חתמה בנו את שמה. והיא המשיכה וליוותה אותנו לכל מקום חדש, והולידה בנו נטייה לשבת בצד, לשתוק ולבחון את סביבתנו. כי תחושת עלבון לעולם אינה חולפת לגמרי". יהונתן דיין בנסיעה פואטית לעירו אשדוד בעקבות הספר "אשדודים" מאת יותם ראובני

"אני מנסה ללכוד איזה רגע, שלא רוצה להביא את עצמו אל המילים וגם לא מתקיים במילים, אבל מה שיש לי זה רק מילים, אז המילים עושות שפגט, ואקרובטיקה, וביניהן יש רווחים מתומרנים בדקדקנות." שיחה עם המשוררת אפרת מישורי, כלת פרס יהודה עמיחי לשנת 2017, מראיין: דניאל עוז

"במשך שבוע ימים היה נראה שיגאל עבר לגור על ספסל הרחוב שמתחת לבניין. כשירד גשם אפשר היה לשמוע את שלמה מפציר בו להיכנס, לפחות לחסות בחדר המדרגות. הוא התחנן והוא כעס, לשכנים שעברו הוא אמר בהתנצלות 'הוא כבר נכנס – הוא אוהב להרגיש את הגשם' ושוב התחנן. שניהם נרטבו מאוד." סיפור מאת סוזי רזניק

המשוררת לאה פילובסקי במסע פואטי בעקבות ט. כרמי, פרשת אהבים מפתיעה מסבכת את חייו של חייל מודיעין בפרסום ראשון בפרוזה של עידו פלד, גיא פרל לוכד את מילותיה של המשוררת חגית חוף, שירים חדשים מאת מיה טבת דיין, ענת לב-אדלר, נעמה יונג וליאור שדה, ועוד.

שירים חדשים מאת ליאור שדה, ענת לב-אדלר, נעמה יונג ומיה טבת-דיין

"וזה נמשך ונמשך, חמש, עשר, חמש-עשרה דקות, וזה סודק אותי, זה כמו תקתוק של שעון בחדר זר שלא נותן לך לישון, ואני יושבת בסלון ומחזיקה את הסידור פתוח. והוא לא כועס, לא צועק או בוכה, רק ממשיך בטון שלא משתנה,יעניין אותך, יעניין אותך, יעניין אותך, ואני משתגעת לאט. כמו טפטוף מונוטוני של ברז בלתי נראה, טיפה אחר טיפה מתנפצות המילים בראשי". סיפור מאת מוריה דאום קפלן

"הקצינים עוד פעם בישיבה?" שאלתי וסקרתי את חמשת הכיסאות הריקים במשרד. "כן, עניינים. אומרים שיש התראות." "וואלה." "חזבאללה. זה יֵצֵא לתקשורת. אולי." "קוּל. שכבתי אתמול עם ערבי שקוראים לו חנה." סיפור מאת עידו פלד, פרסום ראשון בפרוזה

"חוף, כמשוררת, יודעת שיש ביכולתה ללכוד את המילים, אך היא מודעת לאחד הפרדוקסים הגדולים הכרוכים בשפה בכלל ובשירה בפרט – השימוש בשפה כרוך בהכרח באובדן חיותו של הנאמר, היות שתמיד יתקיים פער בין השפה לבין מה שביקשה לתאר. חוף יודעת שרגע לכידת המילים יהיה גם רגע האבל על אובדן משמעותן". גיא פרל על 'ברכבת לנהריה' מאת חגית חוף

"את גנזת את השיר הזה, דליה (רק אחרי מותך פרסמו אותו), אבל לא גנזת אֶת האתה. האתה שאליו נפעמה תשוקתך בשיר הזה היה ה'הוא' שיכול היה לקחת אותך מכאן במהירות – בלילה אחד מסביב לעולם כולו", ליאור גרנות על התעקשות על את/אתה בשירה

"בסרטו של יאיר קדר, 'לאה גולדברג בחמישה בתים', אמרה נורית זרחי על התפישה העצמית הזו של לאה גולדברג: 'מה, בכל העולם כולו אין אישה יותר מכוערת מלאה גולדברג?! זה לא יכול להיות!'. אני תוהה אם כרמי היה מסוגל לתובנה כזו, עם כל גאונותו ורגישותו". לאה פילובסקי במסע פואטי בעקבות ט. כרמי