ישראלי

כיצד קטעה מלחמת העולם הראשונה את החיים המאושרים של נער עברי אחד?

הצצה אל ימי האוניברסיטה העליזים של המשורר יהודה עמיחי

ספרו הראשון של חיים גורי הכתיר אותו בתור משורר הפלמ"ח, זה לא מנע מהצנזורה הצבאית בגיבויו של בן-גוריון להחרים את ספרו

ועל מי משניהם כתב עגנון כי "אילו הייתי איש מעשה הייתי מחזר עמו בעיירות וקורא אותו לפני כל הציונים"?

אלבום תמונות נדיר: הפליטים מגרמניה הנאצית מפריחים את השממה בקריביים

וְֹלֹא עוֹד עָלוּ אֶל הַחוֹף / אוֹהֲבֵי-מְצוּלוֹת-הַיָּם. / יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר /מָה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.

"מבלי ששמנו לב, שינה הקורא את תפקידו בתקופתנו, ונהפך מול עינינו לסַפָּק של משובים חיובים ומיידים בדמות אייקון של אצבע מורמת. לייק". דורית שילה על הקריאה בעידן פייסבוק ועל אחריותו של הקורא. פרק שני מתוך סדרת רשימות על קריאה וביקורת ספרות.

"גוגול ופרוסט וג'ויס ופרק, זבאלד וקפקא, פלובר ודֶבלין אמנם מעולם לא התייצבו לתמונה קבוצתית אבל הם בהחלט נפגשו בנפשה של הכותבת, במקום המודע (כמובן) אבל גם הלא מודע והמרתק הרבה יותר, משום שלא ניתן למצוא כמותו בספרי תיאוריה וקורסים לספרות, אלא רק במה שעולה מתוכם של קוראים המתמסרים לחלוטין לספרים שהם קוראים ומניחים להם לפענח עבורם את העולם"

הַיַּלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת / כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר / זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הָאֵם. / אֲבָל הַתִּקְרָה עָפָה.

"יש לך מזל, לפחות חמישה בזים. הסיסים לא שווים הרבה, אולי כמרגלים, כשהם לא חוזרים תדעי ששם מחכים לך. ויוני הבר… הן הפתיון שתשתמשי בו…" עיניו מצטמצות כנגדי, "לא תמיד יש מזל כזה."