ישראלי

גם ב"תשאלי" של לאה איני וגם "בבית אשר נחרב" של רובי נמדר נחרבים בתים. אך בעוד שאנדרו כהן, גיבור ספרו של נמדר, ניצב מול הסמל של חורבן של בית מקדש, ובכך מבסס ומנכיח את התהליך הדקדנטי הפרטי שלו, הרי שגיבורת ספרה, נטולת השם, של איני אינה זקוקה לכל זה.

סיפור חדש מאת עמיחי שלו, שירים נפלאים של משוררת מבטיחה, תמי ברקאי, לצד שירים של משוררים ותיקים – ועוד, בגיליון החדש של המוסך.

"לבצוע רוך לחמים נפרשים עד תוך"

בּוֹס יָקָר, שָׁלוֹם / אֲבַקֵּשׁ שֶׁתְּשַׁחְרֵר אוֹתִי הַיּוֹם בִּשְׁעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ / לָשֶׁבֶת עִם זְקֵנִים עַל הַסַּפְסָל – המשוררת והקולנוענית עדי תשרי משלבת תחומי יצירה

"הַחוֹבָה הַדָּתִית הַמֻּטֶּלֶת עַל הַמִּלִּים / הִיא הַחוֹבָה לְהִנָּגֵף לְנֹכָח גּוּפוֹ שֶׁל הָאֵל / לְהִתְפַּצֵּחַ לְהִתְפּוֹצֵץ לְהִקָּרַע לְהִשָּׁסַע בֶּטֶן נִגְזֶרֶת בְּאִבְחָה / רֶגַע הַבֶּטֶן כְּשֶׁאַרְטֶמִיס חוֹבֶבֶת הַחִצִּים יוֹרָה בָּהּ אֶת הַחֵץ"

עץ נופל ביער – ""וַיֹּאמֶר אֵלַי אֱלֹהִים: / קוּמִי, לְכִי אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, / לְכִי לִרְאוֹת סֶרֶט"

שירים מאת תמי ברקאי, שחר-מריו מרדכי, שולמית אפפל.

"אבל חמיד לא קשור לנאוה אלימלך", אמרתי. "כן קשור, לא קשור, אתה יכול לסמוך עליו? הוא ערבי, זה שהוא לא עשה, לא אומר שהוא לא רוצה לעשות, או שלא יעשה, אתה מבין?"

בישראל, מדינות ערב ואפילו בארה"ב עקבו קריקטוריסטים רבים אחרי המשבר המתפתח. אספנו כמה מיצירותיהם.

אל נפילת הר הבית התייחס המשורר אורי צבי גרינברג כאל העוול הגדול ביותר של מדינת ישראל. סיפורה של המחווה שביצע לאחר שאותו עוול נורא תוקן.