"הממואר אינו מתבייש, אם אפשר לנסח זאת כך, לפרוש לראווה אשמות והאשמות, צידוקים והצדקות ודברי כזב, בדיוק מפני שאמת ספרותית אינה ניתנת לצמצום לאמת עובדתית." מיכל בן־נפתלי על "נבדה" מאת מיטל זהר

"כיצד באים אפוא אל תחושת הכובד של אבני הגלגלים, אל תחושת הכובד המרושע, והוגים בה, וחשים בה את מגע הנבואה של האמנות?" עילי ראונר על עבודתו של ציבי גבע, "דרך איפה אני מגיע"

עומר קורן בשירהּ של רחל חלפי, "בְּלוּז הלכתי לעבוד בתור בת יענה"

שמונה כותבות וכותבים מספרים על מילים מעטות – שיר, פסקה – שהאירו באור גדול והיו השראה לימים רבים של יצירה

שירים מאת דבורה שטיינהרט, ילי שנר וערן צלגוב