"בינתיים קוד הלבוש יכול אולי להעיד: הוא בא מהעיר הנכונה או מהמקום הנכון, גופו נושא את ההביטוס היציב, את המאמץ הסביר, יאפשר לו אולי להפעיל אסטרטגיות וטקטיקות בנסיבות מתחלפות." מי־טל נדלר קוראת בשיר מאת המשורר הפולני אדם זגייבסקי, שהלך לעולמו בחודש שעבר

"הלב שלה הולם, דדום־דדום. היא לגמרי לבד. אם יש אנשים בבתים הקטנים שמתחבאים בחצרות הגדולות, עמוסות העצים והעשב, אין סימנים שהם קיימים." סיפור מאת מורז ברנדיס

"להבדיל משירת הודאה על ילד שנולד, זו אינה שירה חגיגית, כי אם מוכרחת. היא אולי אינה מעניקה מנוחה, אבל גם התגלות הכאב היא סוג של התגלות." דעאל רודריגז גארסיה על ספרה של מרים גולן, "אל העיר קינה"

אחד־עשר ספרים שראו אור בשנתיים האחרונות ולא כדאי לפספס

שירים מאת נורית זרחי, עמית זרקא, דקלה חיון ורות קינן