"אולי מה שהדהים אותו יותר מכול היה שקרא את הספר העבה בשקיקה ואפילו בהנאה, ושהקריאה בספרים עבים, מלאכה האמורה לזכות את בעליה במחוות כבוד גדולות לתפישתו, בעצם אינה מתישה כל כך ואפילו אינה משעממת"

"כולם מסכימים שהספר הוא חוויה, או הוויה, פואטיקה נשית. אך האם זו חוויית – או הוויית – האישה שאתן, האם או הבת, השכנה, החברה, אני ואת? מדוע הספר מכעיס אותי כל כך?" דורית קלנר על 'פתח גדול מלמטה' מאת אסתר פלד

"יש לי בת שאני שומרת אותה שלא תצא פרוצה. אותי זרקו החוצה מהחיים כמו כלבה, עליה אני לא מוותרת. עליי כולם ויתרו. מה זה ויתרו, מי בכלל רצה אותי פעם?" אישה במעגל הזנות ואישה מהבניין ממול נפגשות על החוף לג'וינטים ושיחות

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בְּנֵי אַלְמָוֶת / וְלָמָּה לֹא נִכְאָב מֵעֹנֶג? / אִם נִתְמַסֵּר לָעִלָּפוֹן עַל סְדִינֵי לֹבֶן / נִהְיֶה כִּבְנֵי אַלְמָוֶת

"ספרות נוצרת יש מאין, ורק קיומה השוטף של פעילות ספרותית, לפעמים כנגד כל הסיכויים, מאפשר לנו לקחת את קיומה כמובן מאליו." שירי שפירא על היכולת המופלאה של הספרות לפרוץ את גבולות הטקסט