"מה אגיד לו אם ישאל אותי על זה, חשבתי. היו לךְ עוד ארבע שעות לחיות וזה מה שבחרת לעשות בהן? לא רציתי להשאיר לךָ בלגן, אשקר. תכף תאבד אותי, לפחות לא להפיל עליך את הכלים."

"הגיבורים תקועים בתוך הרגע, בהבזק, ללא יכולת להיחלץ, לראות ולספר סיפור גדול יותר, ולכן הם לכודים בתוך הניכור והמצוקה. הנפש האנושית העולה מהסיפורים של מרין היא היא הסיפור הקצר". ביקורת מאת אורית נוימאיר פוטשניק

אֶרֶץ שֶׁל תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת, / בִּקּוֹרוֹת סְפָרִים, בִּיּוֹגְרַפְיוֹת, / וּמֵעֵת לְעֵת אֵיזֶה אִי שֶׁל שִׁירָה; / מָקוֹם שֶׁבּוֹ בִּקֹּרֶת וְדֵעָה / הֵן רַק מַצְפֵּן, שַׁבְשֶׁבֶת, אֵדִים.

"איזה נס! אם נותנים חופשות אולי ההמתנה, המילה הניטרלית הזאת שאני לא יכולה לסבול, תתפוגג במפח נפש לכל הששים אלי קרב?"

"כיום ספריות בתי הספר הן כמין שעון חול שתוקפו הוא היום שבו תצא אחרונת הספרניות הוותיקות לגמלאות." מיכל פיטובסקי על יומני קריאה, הפרדת מכות ושכר מינימום