"כל דירוג של יצירי הבריאה על פי מעמד וחשיבות בטל ומבוטל. עקבותיהם של חלזונות עם בוקר מוארים בחד־פעמיותו של גילוי, זה של הדובר וזה של הקורא"

"מדיאה ויאסון אינם מביטים זה בזו, עיניהם נשואות אל הקהל, כסימן לכך שהעימות ביניהם יוצר פירוד בלתי ניתן לאיחוי." כנרת רובינשטיין על המחזה "מדיאה" בעיבוד אנסמבל "כאן"

»»» המוסך – מוסף לספרות • "מגיע לה, למדינה הזאת. מגיע לה שיום אחד השמש לא תזרח פה. עם כל ההייטק והווייז שלהם, שיסתדרו בלעדיה ליום אחד. גם ככה כולם פה לא רואים בעיניים, באור או בחושך." סיפור מאת יולי מלכא

וַיְהִי רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ וָאֶפֹּל לְשֵׁנָה / בְּאַשְׁמֹרֶת גָּלוּת הַלַּיְלָה הִתְנַבְּאוּ עָלַי פֻּרְעָנוּת קָשָׁה

"היא קיוותה שתוכל לומר בידענות: 'ילדים יכולים להסיט אישה ממסלולה להרבה מאוד שנים' ולהרגיע את התחושה הלא נעימה שהיא בפיגור. היא קיוותה שיש משהו חשוב שהיא, עמליה, תוכל ללמד את גברת מונרו"