All rights reserved – The National Library of Israel 2017 ©
חן מלול
הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
מפתיע
במסמך נדיר משנת 1943 שנמצא בארכיון הספרייה הלאומית מאחל הימלר למופתי: "איחולים חמים להמשך מאבקכם בפולשים היהודים עד הניצחון הגדול".
מצחיק
שמונה שנים העביר ד"ר ארמטה פיירוטי בארץ ישראל באמצע המאה ה-19. הוא התרשם מהנופים – אבל קצת פחות מה"ילידים"
מרגש
עצמות אדם לא מזוהות וניצול מצבות מנותצות בתור חומרי בניין. מבט אל תל החורבות המורכב מחמש מאות שנים של היסטוריה יהודית וחצי מיליון מצבות קבורה.
ב-1911, כתב איתמר בן-אב"י באוטוביוגרפיה שחיבר, כי הוא וקצין טורקי נפגשו במלון ירושלמי. תוצאות הפגישה, כך טען לאחר מכן, הובילו את הקצין, כמאל אטאטורק, לאמץ את אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שביצע. לימים, הדהדה הרפורמה בעיתונו של בן אב"י עצמו: הקניית שפת-כנען לכלל ישראל, באמצעות עברית הכתובה באותיות לטיניות.
מאמין
ברכת השחר "שלא עשני אישה" לגבר ו"שעשני כרצונו" לאישה, השתרשה לסידור לפני מאות שנים, אך שני כתבי יד בני המאה ה-15 חושפים הוגה פורץ דרך, שבחר כבר אז לתת גרסה מתקדמת יותר לברכה מעוררת המחלוקת. אברהם פריצול הקדיש שני סידורים לנשים אלמוניות, ושינה בהם את הנוסח ל"שעשיתני אשה ולא איש".
קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל
להרשמה
שם שולח
כתובת מייל
אנחנו עובדים כל הזמן כדי להביא לכם את התוכן האיכותי והמעניין מתוך אוצרות הספרייה.
בדיוק כותבים את הסיפור הבא…
תודה שנרשמת לניוזלטר של הספרנים