"הוא לא היה אביך, הוא היה ספק השירות. זו הייתה אקסטזת עצבים ואפשרות פורקן גם יחד – את הפנית את צעדייך לכיוון הקטנוע שלו, ועוד לא ידעת מה יֵצא מפיך."

"לא הגיוני שבשנים הקרובות נמשיך לרדוף זה את זה באופן כזה. לא מדובר בילד משותף, אפילו לא בחיית מחמד. כל שנותר בינינו הוא סכום כסף."

"'זה מקום טוב', אמר אבא. 'הם מסתתרים מהחום מתחת לאבנים.' הוא נעמד ליד אבן גדולה שנחה ממש בקצה השדה. 'זאת, תרים אותה,' אמר והצביע בהחלטיות, כאילו ידע מראש שמה שביקשנו יימצא שם."

"בכל מערכת יחסים תמיד יש צד אחד שהודף קדימה ועוד אחד שרק צריך להיות נוכח בהצגה שנערכת לכבודו. וזה ממש סבבה, אדי. הנה, אני מוכנה."

"שתי דקות ואני וקמה, מסדרת את השמלה יפה מעליי, הולכת לשירותים קצת אחריו. לאן? סער עושה לי עם היד הלבנה שלו, ואני מחייכת נורא, שלא יראו שמתחת לשמלה אני מתוקה נורא, בוערת נורא."

"בחודש התשיעי להריונה, בשמלה רכה, פרחונית, נשענת על זרועותיה לאחור, מביטה לאופק הקטן, הקטוע בין הענפים."

"במשך כמה ימים חיכית להתנצלות. היית בטוחה שהיא תגיע, במיוחד שמאז אותו יום לא עשית שום דבר כדי לשמח את בעלך."

"אין לנו מינוטאורים, גם לא יוּניקורנים. נחש יש, אך מיד לאחר מכן הוא נענש ומסווג: 'על גחונך תלך'. נטולי מיתולוגיות אנחנו, נתונים למשפט עליון."