שֶׁחָטָאנוּ בְּלַהַג, בִּשְׁמִיטָה, בְּיוֹדְעִין, בְּלֹא אוֹמֶר, שֶׁפִּקַּחְנוּ עַל סִפְרֵי הַקִּינוֹת כְּמוֹ עַל תַּקָּנוֹנֵי הִתְנַהֲגוּת לִשְׁעַת חֵירוּם.

עשרת סרטוני השירה הטובים, אנשי ספרות סולחים – או לא – לדמות ספרותית, רשימה ראשונה בסדרה על ביקורת ספרות ושלוש גרסאות מולחנות לביאליק, בגיליון חגיגי לכבוד ראש השנה.

"'טוב!' מוחאת כפיים, 'הולכים! זליג גש הנה!' קוראת לו אל המטבח ומוציאה את אריזת הסוכר. 'לפתוח פה!' מכניסה לפיו כפית סוכר, צובטת את לחיו 'צוקר פושקע' והוא מתרצה. 'גם אתה רוצה, חיים מנדל? לפתוח פה חת שתיים!' חיים מנדל פותח פה ומוצץ את הכפית הנשארת בפיו." "הדמעות", סיפור לראש השנה מאת שחר מדמון.

"מהות האמנות היא טרנספורמציה, שינוי ועיבוד של תכנים פיזיים, נפשיים וחברתיים. ללא ביקורת לא תיתכן שום יצירה". תדהר ניר על חשיבותה של הביקורת, היום אף יותר מתמיד. פרק ראשון מתוך סדרת רשימות על ביקורת ספרות.

את תקציר הוויכוח האידאולוגי שבין היהדות הציונית לחרדית אפשר למצוא בפגישה אחת בבני ברק אי שם באוקטובר 1952