"היא מאכילה אותי דבש חמוץ / שנוזל לה מהשפתיים / היא משקה אותי חלב שחור / מטפטף לה מהשדיים / היא רוצה אותי על הפנים / היא רוצה אותי על הברכיים". הדוד הגיבור משיר הילדים מוסר את חייו לאהובתו התובענית

"ברשות ראש העיר וברשותכם גבירותיי ואדוניי, הריני מתכבד לפתוח את האסיפה הבלתי רגילה הזו", קרא יצחק גרינבוים, שר הפנים הראשון של ישראל, בטקס הענקת תעודות הזהות הראשונות בארץ. אז מי היו ברי המזל שקיבלו תעודה? האזינו להקלטה המקורית מהאירוע

"אולי זה לא מה שרגילים לשמוע מכותבים, אבל הסיפור המשפחתי הקטן שהשיר מתאר, נכתב כך ולא אחרת רק בזכות המוזיקה – כשאיפה, השראה ומגבלה יצירתית."

וְאֵין בְּלִבִּי נְבוּאַת נֶחָמָה לֹא לִבְנֵי נִינְוֵה ולא לִבְנֵי חָאלֵבּ / וְהַיּוֹם הָלַךְ וְסָעַר

ואלד: הוא טוען שיש אזור מסוים שנקרא ה"תת-מודע"… שזה… מין פח אשפה שאליו אנחנו זורקים כל מיני מחשבות לא רצויות, דברים שקשה לנו להתמודד איתם – הלן: אני הייתי זורקת לשם את אחותי!

"חנה גונן היא לא מסתורית בעיניי ולא תעלומה. היא לא לוקה בהיסטריה, ועולם הפנטזיה שלה אפל ואלים והרסני כמו שעולם פנטזיוני יודע להיות, בהיותו מוגן ופרטי", עליזה רז-מלצר על גיבורת "מיכאל שלי" ועל הגברים שמנתחים אותה, לכבוד יובל לספר