"הן מעולם לא שאלו זו את זו: הצלחת לעבוד היום? אולי לפני עשרים־שלושים שנה היו שואלות, אבל עם הזמן הן למדו להתאפק." במלאת 20 שנה למותה של טוּבֶה ינסון, קטע מתוך תרגום בכתובים לספרה "משחק הוגן"

"ילדים זה ברכה, אני רוצה להגיד להם. מה אתם נאנחים ככה. אם לא רציתם, למה הבאתם אותם? אבל אני שותקת." סיפור קצר מאת תום יוגב

"לוי מתאר את עצמו כצַלְחית, סוג של חלזון ים, שאחרי שלב קצר מאוד שבו הוא שוחה בחופשיות הוא דבק בסלע ואינו זז ממנו לעולם". דפנה לוי על אסופת רשימותיו האישיות של פרימו לוי, שראתה אור בעברית לאחרונה

שירים מאת אוסטפ סליווינסקי, בתרגום אלכס אוורבוך

"אני מאירה על הצמחים בפנס שבטלפון הנייד שלי, אבל פ' מזכירה לי את מוצאה הנמרי ואת ראיית הלילה שהתברכה בה עוד לפני שאני מדליקה אותו. 'זה החלזונות הבני זונות,' היא אומרת". סיפור מאת עלית קרפ

"שלומפ בחן שוב את הפתק וגירד מאחורי אוזנו. הוא ידע שמחובתו להעניש אותה, למען הסדר הטוב… אבל היא הייתה ענייה, והוא לא ידע איפה הוא אמור להחזיק אותה במעצר." קטע מתוך "שְׁלוּמְפּ" מאת הנס הרברט גרים

האזינו לפרוזה, שירה או מסה מהמוסך, ולשיחה קצרה עם היוצרות שמאחוריהן. והפעם: הדס גלעד בשיחה על שירה ואושר, אימהוּת וחירוּת, חשיפה ורשתות חברתיות

אם בשנות ה-70 וה-80 הייתם ילדי בית ספר יסודי, או שהיו לכם אחים או ילדים בגיל הזה, כנראה תזהו את חבורות הילדים שנציג כאן, ותתמלאו גלי נוסטלגיה. אבל איך התייחסו לספרים הללו בזמן אמת?