שעת השין נקבעה למוצאי-שבת, ה-14 בפברואר 1948. כל חברי הקשר ידעו שעליהם לשמור על חשאיות מופתית. הם הבינו שהם משאירים את כל הגשרים מאחוריהם שרופים.

מַהוּ זֶה / שֶׁהָיוּ חַיִּים, מַהוּ זֶה / שֶׁחַיַּי, וְאַף שֶעָשִׂיתִי קִמּוּטִים / בַּסְּפָרִים בְכֹחַ יָדִי הַיְּמָנִית

"אנשי החיל טענו את הפסוק המפורסם 'עניי עירך קודמים', ושָם אנשים גוועים ברעב ולא בעוני." שתי רשימות מהאסופה 'הזהב ותפוחי האדמה', האחת רשימה נוקבת ועל-זמנית על החברה הישראלית, והשנייה רשימה מלאת כאב ורוך על דוד אבידן

"לכולם גורל דומה משעה שחצו את נקודת האל־חזור הדמיונית בדהירתם מטה." לרגל שמונים שנה להולדתו של קארבר ריקי כהן חוזרת אל קובץ הסיפורים שקראה בנעוריה

"פוגר ידע בחוש שדווקא שם, בין הקלאסיקות הזולות בכרכים מתפוררים, המילונים המיושנים והאנציקלופדיות הקרועות, אפשר למצוא אוצרות, שם ימצא את הספר המושלם – מנומר בפתחי מחילות התולעים, ספר מתכונים לעקרת הבית היהודייה"

"חופש הבחירה של איריס ניכר בכל עמוד ועמוד. למשל התעקשותה על העובדה שנאנסה ואי-נכונותה אפילו להקשיב לשאלות כמו 'למה הלכת?', 'למה לא ברחת?', 'למה נכנסת למקום כזה בכלל?'" דורית שילה על רומן הביכורים מאת אמילי מואטי

"אתן שהשטתן ספינות ברחובות באישון לילה, בין הבהובי רכבי שיטור. ישבתן מקדימה, והוּקעתן בכיכר העיר. ירקו עליכן, רגמו, קיללו אתכן וייחלו למותכן. לא נבהלתן ולא נסתן, רק הגעתן מאוחר מדי." מבחר קטעים מתוך יצירה לירית דיסטופית על ירושלים, מאת דינה עזריאל

"מהלילה שלו הוא מבקש שכל השבעותיו לדלית תתקיימנה." קטע מתוך 'הרשתית', נובלה קולאז'ית בכתובים המקוננת שהות במרכז לבריאות הנפש לפני שלושים שנה