All rights reserved – The National Library of Israel 2017 ©
מרגש
הספר The Snowy Day, מספר את סיפורו של פיטר, ילד ברוקלינאי שמתעורר ליום מושלג. זהו הספר המושאל ביותר בכל הזמנים בספרייה הציבורית של ניו יורק, ספר שאהוב על וופי גולדברג ומישל אובמה. אבל בישראל בכלל לא מכירים את היוצר שלו, יעקב עזרא כץ
קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל
להרשמה
ישראלי
"בעיני רוחי כבר ראיתי אותן מחליקות, זו אחר זו, לתוך פי, על פני השיניים ופנים הלחיים, בחך ומתחת ללשון, ממשיכות ללא רחם אל הגרון, עוטפות את הענבל". שני סיפורים קצרים מאת חבצלת שפירא
"המשורר שהתעקש על הלשון היום־יומית, על היעדר הפאתוס והדרמה, מת ונקבר באותו אופן. אולי כך ראוי." רון דהן נפרד מנתן זך
"הם ביקשו שניסע לראות את אבא משחק, ואני חייכתי אליהם במלוא אהבתי ואמרתי רק, 'אי אפשר. זאת קבוצה של גדולים.'" סיפור מאת שירז אפיק
"היא אינה נכנעת למוסכמות, אינה מצייתת לסמכות, אינה מאמינה לדבר שאינו מתקבל על דעתה". דפנה לוי מתפעלת מבילבי בת־גרב, במלאת 75 שנה לצאת הספר הראשון בסדרה
"כואב להיות עדים לאובדן כה מרהיב, לאסתטיקה מצמררת של אמירות ומכתמים דקורטיביים. מעטים המשוררים שיודעים לברוא יופי שכזה מוויתור ואובדן." חגית חוף קוראת בשיר "שמעתי אומרים", במלאת מאה שנה להולדתו של פול צלאן
"קריאת שירה, כמו כתיבתה, כמו החיים עצמם, היא מסע. וזאת, ללא הפרד מזמזום דבּור על חרצית." צביה ליטבסקי על "כֹּה אָמְרָה זָאר לְשׁוּסְתְרָא: פסוקי דרך", מאת צילה זן־בר צור
"היא מכופפת ברך שנייה, חולצת סנדל שני, כאילו היא בבית. זה בסדר, ברור, אני הזמנתי אותה להרגיש כמו בבית, ובכל זאת זה נשגב מבינתי – הקלות הזאת." קטע מתוך "הטוב מכל העולמות", מאת אופיר עוז
מאמין
בשולחן ערוך קבע ר' יוסף קארו הלכה: "צריך ליזהר שלא ילך יחיד בשעות הצהריים משום שקטב מרירי שולט". מיהו אותו קטב מרירי? ואיך הוא מאיים על היחיד ההולך לבדו בחוץ?
28 חוברות עם סיפורי בלשים בכיכובו של הבלש האגדי דוד תדהר יצאו לאור בשנות השלושים. בלוג "הספרנים" מביא לכם כאן סיפור בלשי חדש מעלילותיו של הבלש האגדי מארץ ישראל, סיפור שמבוסס על אירוע אמיתי מן הארכיון
מסמכים השמורים בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מאפשרים הצצה לפן מוכר פחות בפעילותו של ר' ישראל אביחצירא.
שם שולח
כתובת מייל
אנחנו עובדים כל הזמן כדי להביא לכם את התוכן האיכותי והמעניין מתוך אוצרות הספרייה.
בדיוק כותבים את הסיפור הבא…
תודה שנרשמת לניוזלטר של הספרנים