"זיו סקרה את הדשא ואת ערוגות הפרחים הבוהקים ואת הברֵכה שצורתה כגיטרה ושאדים סמיכים לבנבנים עולים מלוח הטורקיז של פניה ומפיצים ניחוח מבאיש. לרגע עוד היה הכול ריק ושקט ונקי." הסופרת מעין בן הגיא משתפת בפתיחת ספרה החדש "ווקמן" וגם בהרהור על תמונות נעורים שלה מימיה כעובדת באתר הנופש, ששימשו לה השראה לכתיבת הספר.

"שולם", המלמד מ"שטיסל", קורא מהספר "המופע הנסתר" את הקטעים ששימשו השראה לכתיבת דמותו הטלוויזיונית. את הספר כתב לפני כעשור אורי אלון, תסריטאי הסדרה.

על דיבור, התגלות ולידה – ועל מיתולוגיה פרטית של משוררת שבה נמזגים העולמות העתיקים של יוון, הקבלה, הזוהר והספרות הרוסית. מרב קרניאל מדינה קוראת בספר 'הנפש נעתקת' מאת המשוררת רות קרא איוונוב קניאל.

"פעם אחת, כשרץ לתפוס את קו 51, נפלו לו המשקפיים. כבר במרוצתו ידע שאין לו צורך להתעכב להרים אותם, כי אין לו צורך במשקפיים, המספר שלו די נמוך והוא ממילא לא נוהג."

על חורבן בית וחיפוש בית, קינות וכמיהה. גיליון סביב נשים ומקומן בעולם.

"אפשר ללמד כתיבה?" – "אני לא מלמדת לכתוב, אני מלמדת רגישות, מלמדת לפקוח עיניים אל הטקסט", ריקי כהן בשיחה אינטימית עם נורית זרחי על מסותיה מתוך "חידת הכפולים" וחידות אחרות.

בְּחַדְרֵי לִבֵּנוּ נוֹעָדִים עָלִי סַעַד דַוּוַאבְּשֶׁה וְשִׁירָה בַּנְקִי, / פְּעִימָה אַחַר פְּעִימָה / מְסָרְבִים לַהֲפֹךְ לְמִיתוֹס מְדַמֵּם / בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ מוּחַמַד וּמֹשֶה. מאת חגית חוף‎