All rights reserved – The National Library of Israel 2017 ©
מרגש
הספר The Snowy Day, מספר את סיפורו של פיטר, ילד ברוקלינאי שמתעורר ליום מושלג. זהו הספר המושאל ביותר בכל הזמנים בספרייה הציבורית של ניו יורק, ספר שאהוב על וופי גולדברג ומישל אובמה. אבל בישראל בכלל לא מכירים את היוצר שלו, יעקב עזרא כץ
קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל
להרשמה
"אני מקבלת על עצמי בדעה צלולה, באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי". על האישה אצילת הרוח שהקריבה את חייה ועל ניגון הדבקות והגעגועים ששר בנה מעל קברה ושמושר עד היום.
מאמין
כך חגגו קהילות במרוקו את כניסת הבנים ללימודי התורה בחדר.
מפתיע
"כל עוד עולה הבוקר, כל עוד נכתב הלוח, כל עוד הולך לו בן ואב בעקבותיו" – ומה עם הבנות? ומה עם האמהות?
ישראלי
השיר "חמש שנים על מיכאל" נולד בתור שיר ערש על שומר עברי אמיץ לב. מיידיש לעברית ומרוסיה לעמק יזרעאל – זהו סיפורו של מיכאל
"בקומה אחרת היה חדר אוכל לעובדי המשרדים בבניין. הפועלים היו אוכלים שם ואמרו לאריק ולי להגיע גם כן. עמדנו מול שורת המגשים, משותקים. לא יכולנו לזוז או אפילו לדבר."
ארבעה נכנסו למוסך: גיליון מיוחד לחודש אלול מציג מיצירתם של ארבעת הזוכים במלגת "פרדס" של הספרייה הלאומית.
הַטִּירָה וְהַנָּהָר, עַרְמוֹנִים קְלוּיִים וְטַעַם וָנִיל. הַאִם בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה מִבֵּיתְךָ לַפָקוּלְטָה כְּבָר עָלָה בְּךָ הָרֵיחַ הֶחָרוּךְ? אוֹתָהּ שְׁעָטָה שֶׁתָּבוֹא, תָּבִיס הַכֹּל.
"אבק צהוב דקיק נערם בכל מקום, סותם מכשירי חשמל, מזהם את מקורות המים. מלאי הסוללות במאגרים הולך ואוזל. לכן אנחנו אוגרים נרות ושמנים. העולם שלנו מתרוקן מצבעיו, כאילו האבקה משנה את הרכבם הכימי של הדברים. גם העצים והפרחים נצהבים."
היא אמרה שהיא לא רוצה להוביל, שהיא רוצה שאוכל ללמוד ממנה דברים, ולא אתן לאגו שלי לשלוט בי. אמרתי לה שגם אני רוצה דברים, כמו שלא תצעק עליי באמצע הרחוב.
אף פעם לא חשבתי על החומרים שלי במונחים של ארכיון ופתאום הזדמן לי לעשות סדר בחומרים: מחברות חלום, יומני שירה, התכתבויות ספרותיות, הקלטות, צילומים וכו', חומרים שהסתובבו והעלו אבק בכל מיני מגירות ומחסנים. נאלצתי לעיין בחומרים שמאז נכתבו לא קראתי בהם ושקעתי כולי במסע של 'אלה הם חייך'
שם שולח
כתובת מייל
אנחנו עובדים כל הזמן כדי להביא לכם את התוכן האיכותי והמעניין מתוך אוצרות הספרייה.
בדיוק כותבים את הסיפור הבא…
תודה שנרשמת לניוזלטר של הספרנים