השנה היא 1970 ועשרת השבויים הישראליים של מלחמת ההתשה מנצלים את זמנם הפנוי למלאכה משונה: תרגום הספר הראשון של ג'.ר.ר טולקין לעברית

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה – וְכָל הַבַּחוּרִים כַּפָּרַת שְׂרוֹךְ נַעֲלָהּ.

"לֹא, בֶּאֱמֶת, אֲנִי אוֹמֶרֶת / אֲנִי לֹא סְתָם / תַּיֶּרֶת, לֹא , אֲנִי / בִּתָּם שֶׁל מֵאִיר וְסִימָצִ'י / נֶכְדָּתָם שֶׁל / סָבְתָא אֶסְתֵּרְמָצִ'י, סַבָּא אֵלִיָּהוּ, / הוֹדִים טְהוֹרִים, / דּוֹר שְׁמִינִי שֶׁל יְהוּדִים שְׁחֹרִים / טוֹבִים. // בְּדָמִי זוֹרֵם נְהַר הַגַּנְגֶּס וּמוֹלֵקוּלוֹת / שֶׁל אָנָנָס וְקוֹקוֹס / (יִתָּכֵן / שֶׁגַּם זְבוּבִים)". על שבר ואיחוי המרחב המיתולוגי – גיא פרל קורא בפואמה "הודו" מתוך הספר 'פלא' מאת איריס אליה כהן.

לרגל ראש השנה, פופקורן בחר: הסרטונים המרשימים לשירה עברית, פרשנות שהיא אמנות

"אנחנו רואים את הספרים גולשים מן המבדוק אל החול הרך, שם עומדים הקוראים הנלהבים וידיהם מושטות לתפוס את האותיות…. יש ספרים שנועדו לקריאה על שפת הים והם רבים יותר מהספרים שנועדו לקריאה בתנאים אחרים."