שירים חדשים מאת מיה גורן ז"ל, אביטל גד-ציקמן, יערה שחורי, נדבי נוקד ועפרה שלו

ריקי כהן על אינטרפרטציות מפתיעות ומבריקות לשירת לאה גולדברג

חזרנו אל עיתוני הילדים וגילינו: דגלים, נבואות נחמה ובקשה מהילדים: "לבנות ארץ ישראל שלמה באהבה ובצדק"

"רק זה עוד חסר לנו." אמר עכנאי וגירד ללא הרף את עור שוקיו היבש, "מכירה — שיפוצים — רעש — לכלוך — צרפתים. אני בנאדם קרוב לתשעים; לא רוצה דיירים חדשים. תנו לגמור בשקט את מה שנשאר לי."

"היא לא מפסיקה. זה כבר חצי שעה. אני שאלתי "מה השנה לאדוננו?" זו שאלה פשוטה, גבירתי המנהלת. זו שאלה שאנוליקה יודעת. אפילו גאניה יודעת. והיא רק התחילה לצחוק. כמו שד, הגברת מקילי, כמו שד!"

"'בנים לא רוקדים, עימאד, אתה לא חַ'דְרָה.' אבל הוא וחַ'דְרָה אחד. מה שהיא עושה הוא עושה: יורד ועולה אִתה להר הזבל בחצר, מוחא כפיים לריקוד שלה. הנה הם מנסים להדביק ביחד בקמח ומים את רגלי הבובה לגופה."

"מה קורה לקורא עוסק כמובן בהיקסמות מספר, המוליכה את הקורא לחזור אליו שוב ושוב, אל אותה עלילה, אל אותן דמויות, אבל גם בדחייה, בסירוב, באי-רצון או באי-יכולת לקרוא, שעלולים ללבוש ביטוי בניסיון להיפטר מן הטקסט, להשמיד אותו". מיכל בן-נפתלי על פתולוגיות של קריאה בעקבות ספרה של מירב רוט, "מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות"