"הבעיה, שבתור אחד שמאז ומתמיד רגיל להסתובב בסערות גשם חורפיות, ולחיות חיים רטובים מתחת למטריות גאווה דולפות, אני לא יכול להפסיק להתגעגע אל האישה הקודרת ההיא עם החיים הדפוקים." חמישה סיפורים קצרים במיוחד מאת ירון כהן

"היהודים באים" מחזירים את אבידן לאקטואליה. מאת ריקי כהן

"דברת אינו הד פאסיבי למשוררת אהובה, למסורת אהובה, הוא מוביל את ה'גולדברגיות' שבו, לא רק אל מה שמותר לאהוב ואל מה שמותר לנגוע בו, אלא גם אל מה שמותר לכתוב – אל שירת הגוף והמין." אורית נוימאיר פוטשניק על 'מלאך ראשון' ליאיר דברת

"נלה לרסן מצליחה לתאר את דקויות הקיום הגזעי במציאות של הפרדה גזעית, לא מתוך הגזע כי אם מתוך הגבולות שלו, ניסיון הטשטוש והמחיקה שלו, ההתכחשות אליו, מתוך חוויית המעבר אל הצד השני של המתרס ותועפות המצוקה שקיום כזה משית על הסובייקט העובר." יונית נעמן על 'חוצָה את הקו' מאת לנה לרסן

הַכַּלְבָּה שֶׁלָּהּ חַיָּה, הִיא מֵתָה. מָה קָשֶׁה פֹּה כָּל כָּךְ לְהָבִין

"הוא חייך ללא הרף, אבל לא אלינו. הראש שלו נטה הצידה בכל פעם שהאזין למה שלחשה לו האוזנייה הזעירה באוזנו, ודיבר בקול שקט שקט כשענה אל המיקרופון הקטנטן המוצמד לצווארון החולצה, כמו לוחש לחש קסמים." סיפור מסתורין מאת מעין רוגל, על בית אבות שמתרוקן יום אחד מיושביו

חוויית הגלות שאין לה שיעור. כן, גלות כמוה כחלום בלהות