כְּדֵי לְהָזִין אֶת דְּבֻקַּת הָאוֹרְגָּנִיזְמִים הַחוֹלֶקֶת אִתִּי גֵּנִים וְטֵרִיטוֹרְיָה, הָיָה עָלַי לִכְבֹּל עַצְמִי לְקֻפְסַת פַּח הַנָּעָה בְּכוֹחַ דָּמָם שֶׁל ג'וּנְגְּלִים נִכְחָדִים.

"ואז לבשה את החולצה ומתוכה עלתה הכתף, כמו ירח לבן, עגולה. יכול להיות שעד אז בכלל לא הבחינה שיש לה כתף."

שִׁכּוֹרָה מִמֶּרְחָק זִמְזַמְתְּ / שׁוּרָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל שִׁיר / בְּרוּסִית מִיַּלְדוּת לֹא שֶׁלָךְ: /פּוּס פְסִיגְדָה בּוּדוּ יָה.

בתו הישראלית של ראסל הובן מספרת על אבא קרוב־רחוק, מעריציו תולים ציטוטים מספריו ברחבי העולם, והמו"לית רנה ורבין מגלה מדוע הימרה עליו. מבט על מחבר "יומן צבים", ספר הסתיו של המוסך